אקוסטיקה למוזיקאים - לנגן בבית בלי שהשכנים יסבלו 

מה יהיה עם הרעש הזה?!?

אין בינינו ולו מוזיקאי אחד שלא נאלץ לספוג תלונות על הרעש שכלי הנגינה שלנו מייצר. ממשיכת הקשת הראשונה עלי כינור, מכת הסנר הראשונה, או האקורד הראשון על הגיטרה החדשה שהבאנו בגאווה הביתה, השכנים ואפילו בני הבית עצמם (סבלניים ותומכים ככל שיהיו) רק מחכים שהעונש ייגמר. בעולם האלקטרוני - פשוט מנמיכים את הווליום, אבל בכלים אקוסטיים הפתרון לא כל כך מיידי. במקרה של מתופפים, ברוב המקרים הפתרון המיידי והזמין כולל אטימה של התופים והמצילות עצמם, מה ש”הורג” את הצליל ואת המגע הטבעי של המערכת ומגביל את האפשרות להתאמן נכונה על טווח דינאמי ויצירת גוון צליל אישי. בכלי הקשת למיניהם, פרק הזמן הראשוני עד שנגן מתחיל מגיע להפקת צליל סביר מכלי הנגינה הוא ארוך יחסית, והסבל המתלווה מרגיש ארוך עוד יותר.

אז מה עושים?

לרובנו, איטום ועיצוב אקוסטי של החלל בו אנו מתאמנים בנגינה מהווה קונספט עתיר תקציב הדורש ידע מקדים וחומרים יקרים. האמת היא שעם קצת מוטיבציה, מקדחה ביתית, מברגה פשוטה וחומרים ביתיים וזמינים ניתן להפחית את כמות הרעש בסביבות 60% מבלי לקחת משכנתא שניה.

אז איך עושים את זה?

דבר ראשון – צריך להחליט איפה לנגן בתוך הבית. מן הסתם, חדר שיש לו מה שפחות קירות משותפים עם השכנים עדיף. גם בתוך החדר עצמו, מיקום הכלי בנקודה הנכונה ביחס לחלל החדר יכול להפחית את כמות זליגת הרעש ולשפר את הצליל.

דבר שני – איטום. אוויר מעביר הכי הרבה רעש בקבוצת התדרים הגבוהים (מאחר ומדעית גלי קול הם למעשה דחיסה של מולקולות אוויר) ולכן כדאי שהחדר יהיה אטום הרמטית – אם יש באפשרותכם להשתלט על הממ”ד, שיחקתם אותה. חלונות ודלתות צריכים להיסגר באופן שלא יאפשר מעבר אויר. כן – תצטרכו מזגן בחדר.

דבר שלישי – אקוסטיקה פנימית. הרבה ממעבר הרעש בקבוצת התדרים הנמוכים דרך הקירות והרצפה נובע מהתכונות האקוסטיות של הבטון והרצפות. בשפה פשוטה, הם “קשים” ולכן ניתן “להקפיץ” דרכם רעש בצורה יעילה. גם ההחזר האקוסטי של חומרים אלה הוא בטווח תדרים שלא ממש נעים לאוזן ועלול להזיק באופן מצטבר לשמיעה. הפתרון הוא “ריכוך” של אותם אלמנטים, עם כל אמצעי הבא ליד – שטיחים, שמיכות, שאריות עץ וספוג (מיטה ישנה או ספה שהתכוונתם לזרוק) ושאר מיני חומרים שיש בבית. לא צריך תואר בנגרות בשביל לבנות קונסטרוקציה פשוטה שתצמיד את החומרים לקירות בצורה יעילה ואסתטית. ההבדל שנוצר, הן בצליל של הכלי בתוך החדר והן בכמות הרעש הדולף החוצה, הוא ההבדל שבין לנגן בבית בכיף לבין לקבל דו”ח משטרתי על הפרעה לשלום הציבור תוך אובדן שמיעה לצמיתות.

ואם אינכם בעלי יכולת טכנית?

עדיף לפנות למישהו שיודע מה ואיך לעשות – ושלא יקרע לכם את הכיס.